מהי נהיגה בשכרות וכיצד היא נאכפת?

המאבק למניעת הקטל בדרכים, תורגם בשנים האחרונות לסנקציות חמורות כנגד מבצעי עבירות תנועה.

מגמת המחוקק בנושא זה היא העלאת עונשי המינימום, סיווג מחדש של עבירות קנס וקביעת פעולות מנהליות מיידיות - כגון פסלת רישיון מנהלתית והחרמת רכבים במקום ביצוע העבירה. בהתאמה להחמרה בחקיקה, כך גם מגמת הרשות השופטת - החמרה ברף הענישה ובפסקי הדין.


מובן, כי גישתם המחמירה של המחוקק ושל הרשות השופטת מוצאת ביטוייה גם בפעילותה של משטרת ישראל.

נהיגה בשכרות – עונש מינימום

כפעולה מיידית, רשאי השוטר לפסול את רישיונו של הנהג למשך 30 ימים או יותר במקרה בו מעורב הנהג בתאונת דרכים. לאחר מכן, יוגש כתב אישום והנהג יוזמן למשפט. עונש המינימום הקבוע לעבירה של נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון לתקופה של שנתיים להוציא נסיבות מיוחדות.

הנ"ל ללא כל קשר לעברו של הנאשם או לנסיבות המקרה. כך, נאשם שנתפס נוהג בשכרות בפעם הראשונה הינו במעמד זהה לנאשם המוגדר "עבריין תנועה" ושבעברו מקרים דומים נוספים. יחד עם זאת ראוי לציין, כי על נהג שזו עבירתו השנייה בטווח השנה החולפת יוטל עונש מינימום של פסילה לארבע שנים.

חשוב לציין, כי עונש המינימום הוא חובה! משמע, חובתו של  בית משפט הדן בעבירה של נהיגה בשכרות ומחליט להרשיע את הנאשם, לגזור עליו פסילת רישיון למשך שנתיים. אולם רשאי ביהמ"ש בנסיבות שיפורטו בפסק הדין להפחית את תקופת הפסילה.

יובהר, כי בשורה של פסקי דין בחר ביהמ"ש שלא להתייחס לנסיבות מיוחדות שהעלה הנאשם ופסק את עונש המינימום. כך למשל, כאשר טען הנהג שעברו נקי מעבירות תנועה, שלא נגרמה תאונת דרכים בשל נהיגתו או שהוא תלוי בנהיגה לפרנסתו.

בדיקת שכרות

כחלק מן המאמץ לביעור תאונות הדרכים, הקל המחוקק בתנאים לביצוע בדיקת השכרות . בעבר, דרוש היה חשד סביר לנהיגה בגילופין על מנת לבצע את הבדיקה. החשד הסביר התפרש כביטוי ויזואלי לשכרותו של הנהג – נסיעה לא זהירה, ביצוע עבירת תנועה, מעורבות בתאונת דרכים וכד'.

נהג שלא התקיים לגביו "חשד סביר" רשאי היה לסרב לביצוע הבדיקה ובמרבית המקרים זוכה במהלך משפטו. כיום, אין עוד צורך בחשד סביר. שוטר העוצר נהג רשאי לחייבו בביצוע בדיקת שכרות, ללא כל תנאי מוקדם.

יתרה מכך, הנהג אינו רשאי לסרב לביצוע הבדיקה, שאם יעשה כן הוא צפוי לכתב אישום בשל סירובו. אופי הבדיקה הוא שילוב של פעולות מוטוריות והתרשמותו האישית של השוטר.

מה מוגדר "שכרות"?

החוק קובע מהי הכמות המקסימאלית של אלכוהול המותרת בעת נהיגה - עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם ועד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.  אדם שחרג מהגדרה זו צפוי לעונש הנקוב בחוק , אף אם החריגה היא מינימאלית.

תחושתו הסובייקטיבית של הנהג- האם הוא שיכור או לא, אינה רלוונטית. כך גם רמת הפגיעה בכישוריי הנהיגה ובשיקול הדעת. עוד מעניין לציין, כי הכמות המקסימאלית הקבועה בחוק הישראלי, קטנה בכ- 30% מהכמות המותרת במדינות אחרות.

בכל מקרה של כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, עשוי עו"ד הבקיא בדיני התעבורה ובפסיקה העוקבת להם לסייע בניהול ההליך, ולנסות להפחית את עונש המינימום הקבוע החוק בשל נימוקים מיוחדים.
 

לקבלת סיוע של עו"ד ללא כל התחייבות מצידך לחץ: יעוץ משפטי מיידי






מאמרים אחרונים

קישורים
- פיצויי נזקי גוף
- שלילת רישיון נהיגה
- רשלנות רפואית בלידה
- עו"ד תאונות דרכים
- עורך דין ענייני תעבורה
- גביית חובות

פנייה אל עו"ד לקבלת סיוע משפטי:
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



צו הפטר - פשיטת רגל | הסכם ממון | ידועים בציבור | רישום פלילי | עו"ד הוצאה לפועל | איחוד תיקים או פשיטת רגל | מפת האתר
נהיגה בשכרות - תחת השפעת אלכוהול